שלום אסתר ג׳:ח׳

ובאותו חדש הלך למלך ויאמר ישנו עם אחד. נתיירא להזכיר מיד אי זה עם הם שהיה מסופק אם אסתר מעם זה אם לאו עכ״א ישנו עם א׳ סתם וכו׳ אלה דברי יצחק.

ומבארי המגלה אמרו כי כיון במ״ש ישנו עם אחד שאמר לו שפה א׳ ולב א׳ לכלם וכלם מסכימים לדעת אחד לכל מה שירצו ורעים וחטאים הם למלך מאד וירא אני פן יקומו עליך. ועם היותם מפוזרים ומפורדים יקבצו כלם לנגדך. ע״כ אגלה לך כי למלך לא יגיע לו תועלת להניחם מפני זה ולכן עתה שהם מפוזרים ודתיהם שונות מכל עם ואת דתי המלך אינם עושים וכל האומות שונאים אותם גזור עליהם שיהרגום אם חפץ אדוננו המלך למלוך. וז״א אם על המלך טוב.

או אמר עתה שהם מועטים והם מפוזרים אלו מאלו מצד היותם בעלי קטטות ומריבות אפי׳ ביניהם עתה שמע בקולי איעצך ובער אותם מן העולם כי מה תועלת יש למלך מהם וז״א ולמלך אין שוה לומר שבעבור תועלת מה מניחם: